יום שלישי, 1 בנובמבר 2011

מה עושים אם חרגנו מהתקציב?

לפני כמה שבועות הסברנו שמשפחה צריכה לבדוק בסוף כל חודש כמה היא הוציאה על פי הרישום החודשי לעומת כמה היא תכננה להוציא. את הבדיקה הזו עושים ברמת כל סעיף וסעיף.
במידה ומשפחה מגלה שאין חריגות מהתקציב, אזי זה אומר שהמשפחה שולטת בהוצאות שלה, עמדה בתכנית וכנראה שמשיכת היתר לא גדלה – ואפילו ייתכן שקטנה במקצת.
מאידך, מה אם משפחה שמגלה שחרגה בסעיף כלשהו?
ובכן, יש לזהות אם החריגה תשבש את התקציב השנתי. באמת ייתכן שהוציאו יותר מהצפוי בחודש אחד אבל בחודש הבא יוציאו פחות מהצפוי. אם אפשר לצפות שבסה"כ השנתי לא תהיה חריגה, אז אין בעיה ואפשר להמשיך להתנהל כרגיל. ייתכן אפילו שהחריגה באה על חשבון עודפים מחודשים קודמים ואז בוודאי אין צורך בפעולה מיוחדת.
לעומת זאת, אם ההוצאה חריגה באופן שלא ניתן יהיה לעמוד בתקציב שתוכנן, אזי יש לעשות חישוב מחדש של התקציב באופן שיאפשר את ההוצאה החריגה, ולמעשה לתכנן הוצאות קצת יותר מצומצמות או הכנסות גבוהות יותר, לפחות זמנית כדי להכיל את החריגה בהוצאה. בעצם מדובר בתהליך בניית תקציב חדש כפי שתואר בשבוע שעבר, רק עם תקציב מוגדל להוצאה החריגה – ולכן מוקטן בהכרח במקום אחר.
כמובן, זה לא קל לייצר תקציב חדש. אם החריגות תכופות וגדולות, אז בוודאי מדובר בהתנהלות לא נבונה ולא יהיה קל למצוא פתרונות מתוקצבים. ולכן העיקר הוא שלא לחרוג אף פעם באופן שלא יאפשר עמידה בתקציב השנתי, ויותר מזה לתכנן היטב.

איך בונים תקציב למשפחה?

שלבים בבניית תקציב
  1. מתחילים ברישום של החודשים האחרונים ומחשבים את ממוצע ההוצאות וההכנסות החודשיות על כל סעיף וסעיף. זאת נקודת ההתחלה של התקציב.
  2. אחר כך מתבוננים בכל סעיף של התקציב ומבררים אם זה משקף את הממוצע האמיתי של ההוצאה בחודשים האחרונים, ואם לא, אז מתקנים. למשל:
    1. הוצאות: אם בשלושה חודשים שלמתי ארנונה פעמיים, וכל פעם היה עבור חודשיים, הרי שהתקציב החודשי הוא סך ההוצאה מחולקת בארבעה חודשים ולא בשלושה חודשים של רישום.
    2. הכנסות: אם אני לא עובד בשני חודשי הקיץ, אזי הממוצע צריך להיות סכום שנתי מחולק ב-12, כדי להבטיח שלא להוציא את מלוא המשכורת החודשית וכך יישאר כסף לחודשיים שבהם אני לא עובד.
  3. יש סעיפים שלא היתה הוצאה בגינם כלל. על כל סעיף כזה צריך לחשוב אם בשנה הקרובה באמת לא אמורה להיות אף הוצאה, ואם יש סיכוי שתהיה הוצאה, אזי יש לתקצב את ההוצאה ברמה החודשית. למשל, אם מכשירי החשמל מתחילים להיות ישנים, אז צריך לקחת עלות של מכשיר חשמל ולחלק ב-12 ולהוסיף כהוצאה חודשית מתוכננת בגין מכשירי חשמל לשנה הקרובה.
  4. לבסוף, בודקים שסך ההכנסות גבוה מההוצאות. אם לא אז חוזרים לסעיפים ומתכננים הוצאות נמוכות יותר או הכנסות גבוהות יותר. ברגע שסך ההוצאות נמוך מההכנסות אז יש לנו תקציב מאוזן למשפחה !

התנהלות על פי תקציב, שלב אחר שלב וגם שני כלים לניהול תקציב

התנהלות על פי תקציב, שלב אחר שלב.
א.      כל הוצאה שרוצים להוציא, מעיינים בתקציב החודשי ובודקים כמה מותר להוציא על אותו סעיף. כלומר הסכום בתקציב פחות הסכומים שיצאו כבר באותו חודש.
ב.      מצרפים לסכום הזה סכומים שלא יצאו באותו סעיף בחודשים קודמים מתחילת השנה.
ג.       יוצאים לקניות ולא מוציאים יותר ממה שתוכנן (שיטה אחת להצליח כאן היא לקחת רק מזומן בגובה הסכום שמותר להוציא על פי התקציב)
ד.      באים הביתה ורושמים את ההוצאה לאותו סעיף במחברת.
ה.      בסוף החודש מגלים לשמחתנו שלא הוצאנו יותר ממה שהרווחנו ולכן המינוס לא גדל.
כלי לניהול תקציב: שיטת "המעטפות"
הרבה משפחות מספרות שעוזרת להן מאוד שיטת המעטפות לנהל תקציב.
א.      בתחילת כל חודש מושכים את כל המשכורת מהבנק (למעט סכומים עבור סעיפים שמשולמים ישירות מהחשבון),
ב.      מכינים מעטפה מראש עבור כל סעיף וסעיף של הוצאה, ומכניסים לתוכה את המזומן שהוקצב לאותו סעיף לחודש.
ג.       כל פעם שרוצים לקנות משהו מאותו סעיף, מושכים ממנו מזומן וכך מבטיחים שלא יוציאו יותר מהתקציב.
ד.      בצורה זו, אם לא הוצאנו את הכל אז מלוא היתרה נמצאת כמזומן במעטפה לשימוש בחודשים הבאים.
כלי לניהול תקציב: גליון ממוחשב המנהל רישום ותקציב
ישנם גליונות נוחים לשימוש שבאמצעותן אפשר לנהל מעקב אחר כל הוצאה ולבדוק יתרות בכל נקודת זמן. אפשר לפנות לתיבת הדואר שלנו או לחפש "פעמונים אלעד" בפייסבוק ולהוריד משם.
בשבוע הבא נסביר סוף סוף כיצד משפחה בונה לעצמה תקציב מאוזן.

כמה דוגמאות של התנהלות מול תקציב

בשבוע שעבר הבאנו דוגמה של מזון. השבוע נדבר על סעיפי הוצאות צריכה (לא חובות!) נוספים.
ביגוד:
נניח שיש לנו תקציב של 200₪ לחודש על ביגוד. ידוע לכולנו שיש חודשים בהם צריך לקנות יותר בגדים ויש חודשים שלא קונים בכלל. ולכן, משפחה שלא הוציאה סכום כלשהו במשך חודש אחד, תוכל להוציא בחודש הבא 400 ₪. כל זה כמובן בתנאי שהמשפחה רושמת הכנסות והוצאות באופן עקבי ושיטתי, שהרי לולא רישום ההוצאות, לא תוכל המשפחה לזכור כמה הוציאו בכל החודשים האחרונים, וכתוצאה מכך לא תהיה לה אפשרות לדעת מה הסכום שנשאר בידיהם להוציא על ביגוד. משפחה שרשמה כמה הוציאו על ביגוד, תשווה את ההוצאות לתקציב לפי מספר החודשים שעברו, וכך ניתן יהיה לדעת מה הסכום העומד לרשותה מבלי לחרוג מהתקציב.
רפואת שיניים:  ישנם סעיפים בהם ייתכן שיהיה צורך בהוצאה רק פעם בכמה שנים. על מנת שלא להיות "מופתעים" עם ההוצאה הגבוהה הנדרשת, משפחה צריכה לתקצב סכום מסויים עבור טיפולי שיניים על פי ניסיונה. מאחר שההוצאה בפועל ברוב החודשים הינה אפס, בבוא העת יהיה חיסכון קטן שמשם המשפחה תוכל לשלם את ההוצאה במלואה.
בר מצווה וחתונה: זו דוגמה נהדרת להוצאה שמאוד מצפים להוציא, אבל משפחה יכולה להיכנס למשבר קשה בגינן. בסעיף זה אנחנו מצפים שיהיה סכום בתקציב, אבל לכמה שנים טובות לא תהיה אף הוצאה. מסעיף זה רואים בצורה פשוטה שמשפחה יכולה לצבור כסף בבנק עבור הוצאות גדולות, גם אם הן תגענה בעוד הרבה שנים.
לכאורה מדובר בהרבה חישובים על פני חודשים ארוכים, כיצד אפשר לנהל את כל זה באופן מעשי? על כך בשבוע הבא.

תקציב, הכלי הבסיסי לתכנון.

בשבועות האחרונים דברנו על החשיבות של רישום כל הוצאה והכנסה (בלי תשלומי חובות!). הרישום שיקף עבורנו מה קרה בפועל, כמה בדיוק המשפחה הוציאה והכניסה. בשלב הבא יש להשוות את הרישום לתכנון ההוצאות שלנו. רק כך נדע אם הצלחנו לשלוט בהוצאות ולהוציא רק מה שהיה מתוכנן. לשם כך כל משפחה צריכה להכין מראש תקציב.
מושג: תקציב. תקציב הינו מסמך המשקף תכנון ההכנסה והוצאת צריכה החודשית הממוצעת לתקופה הקרובה לכל סעיף וסעיף של הכנסה והוצאת צריכה. תקציב מאוזן הוא תקציב שבו תכנון ההכנסות גבוה מתכנון ההוצאות.
שימושים בסיסיים בתקציב:
א.      בסוף כל חודש:
עוברים על כל סעיפי ההוצאות וההכנסות של המשפחה ובודקים מול ההוצאות וההכנסות המתוכננות כפי שמופיע בתקציב. כמה בדיקות שרצוי לעשות:
1.      בודקים את סך ההוצאות – אם אכן נמוכות מההכנסות.
2.      בודקים את סך ההוצאות הם עומדות ברמת ההוצאות שתוכננו, מה שבתקציב.
3.      והכי חשוב: עוברים על כל סעיף וסעיף ובודקים אם הוצאנו מה שתכננו לכל סעיף וסעיף. זוהי כמובן הבדיקה הכי חשובה כי כך מאתרים את הסעיפים בהם היתה חריגה כדי לראות אם צריך לתכנן מחדש.
ב.      במהלך החודש:
נסביר בעזרת דוגמה: משפחה שיש לה תקציב (או תכנון) של 2,000 ₪ לטובת מזון, יודעת שמותר לה להוציא עד 2,000 ₪ לכל אותו החודש, כלומר 500 ₪ לשבוע. סביב הנתון הזה מחליטים מה קונים לכל השבוע כאשר מתחילים בדברים ההכרחיים ועוברים למותרות.
רואים שעל ידי התקציב ניתן לתכנן הוצאות במהלך כל החודש ואף פעם לא "להיתקע" בסוף החודש בלי כסף.