לפני כמה שבועות הסברנו שמשפחה צריכה לבדוק בסוף כל חודש כמה היא הוציאה על פי הרישום החודשי לעומת כמה היא תכננה להוציא. את הבדיקה הזו עושים ברמת כל סעיף וסעיף.
במידה ומשפחה מגלה שאין חריגות מהתקציב, אזי זה אומר שהמשפחה שולטת בהוצאות שלה, עמדה בתכנית וכנראה שמשיכת היתר לא גדלה – ואפילו ייתכן שקטנה במקצת.
מאידך, מה אם משפחה שמגלה שחרגה בסעיף כלשהו?
ובכן, יש לזהות אם החריגה תשבש את התקציב השנתי. באמת ייתכן שהוציאו יותר מהצפוי בחודש אחד אבל בחודש הבא יוציאו פחות מהצפוי. אם אפשר לצפות שבסה"כ השנתי לא תהיה חריגה, אז אין בעיה ואפשר להמשיך להתנהל כרגיל. ייתכן אפילו שהחריגה באה על חשבון עודפים מחודשים קודמים ואז בוודאי אין צורך בפעולה מיוחדת.
לעומת זאת, אם ההוצאה חריגה באופן שלא ניתן יהיה לעמוד בתקציב שתוכנן, אזי יש לעשות חישוב מחדש של התקציב באופן שיאפשר את ההוצאה החריגה, ולמעשה לתכנן הוצאות קצת יותר מצומצמות או הכנסות גבוהות יותר, לפחות זמנית כדי להכיל את החריגה בהוצאה. בעצם מדובר בתהליך בניית תקציב חדש כפי שתואר בשבוע שעבר, רק עם תקציב מוגדל להוצאה החריגה – ולכן מוקטן בהכרח במקום אחר.
כמובן, זה לא קל לייצר תקציב חדש. אם החריגות תכופות וגדולות, אז בוודאי מדובר בהתנהלות לא נבונה ולא יהיה קל למצוא פתרונות מתוקצבים. ולכן העיקר הוא שלא לחרוג אף פעם באופן שלא יאפשר עמידה בתקציב השנתי, ויותר מזה לתכנן היטב.
